מיחשוב חברות הביטוח ומיחשוב סוכני הביטוח

לפי IDC   ישראל, חברות הביטוח הוציאו על שירותי IT   כ-95.7 מיליון דולר - 6.3% מסך ההוצאות על שירותי IT   ב-2005. זהו גידול לעומת 2004 - אז ההיקף היה 72 מיליון דולר. לפי מחקרי IDC   ישראל: "סקטור הביטוח רק מתחיל להשקיע ב- ERP   (תוכנות לניהול תשתיות הארגון). חברות הביטוח צפויות להרוויח מההחלטה לאשר להן לספק שירותים שבעבר הוצעו על ידי הבנקים. הן יצטרכו ליצור פלטפורמות חדשות לעסקיהן וזה יתבטא בהשקעות ב- IT .

חברות הביטוח לא השקיעו מאומה במערכות לקוח. מבוטח שמעוניין במידע אודות פוליסה שלו, צריך לחטט רגליו לסוכן הביטוח כדי שזה ידפיס לו נתונים. ברוב המקרים, נתונים אלה אינם עדכניים ליום ההדפסה.

לעומת חברות הביטוח הישראליות חברות ביטוח בחו"ל מספקות מידע ישיר ללקוחותיהן באמצעות מערכות אינטרנטיות. חברות הביטוח בארץ יאלצו לבצע שינוי חד בתפיסה המחשובית שלהן. כניסת הבנקים לתחום מכירת ביטוח תציב רף חדש בזמינות המידע למבוטחים. לבנקים מערכות לקוח מפותחות מאוד. הבנקים בישראל השכילו כבר לפני שנים ליצור מערכות לקוח זמינות לכל דורש. תארו לכם שלקוח יכול להיכנס לנתוני הפוליסה שלו ולצפות בצבירת פיצויים תגמולים אולי אפילו להדפיס לעצמו אישור מס'. הבנקים יעשו זאת מייד כשיתחילו למכור ביטוח. ומה בנוגע לחברות הביטוח? הן יתעוררו אחרי מודעות הציבור למחדל המידע.

חברות הביטוח בגדילו לעשות וייצרו מערכות המספקות מידע לסוכני הביטוח שאמורות לספק את המידעים השונים ללקוח הסופי באמצעות שלוח החברה (סוכן הביטוח).מערכות אלו מתאפיינות בחוסר סטנדרטיזציה, בזמינות לקויה, בפילוח לקוי ובעוד חסרים רבים. חברות הביטוח השקיעו את מיטב כספן במערכות להפקת פוליסות בצד סוכן הביטוח ובמערכות ניהול פנימיות. צד הלקוח הסופי הוזנח לחלוטין.

כדי להשלים את פער המחשוב האדיר שנוצר קמו מספר יזמים והשקיעו במערכות תוכנה לניהול משרד סוכן הביטוח. בתחום הזה הושקעו כספים רבים אך חברות הביטוח גם כאן לא ששות לשתף פעולה. מבחינת חברות הביטוח היזמים החיצוניים הם קוץ מעצבן שמטריד את שלוותן והן מצליחות לקלקל גם יוזמה ברוכה זו, המידעים שהן מייצאות לתוכנות חיצוניות חסרים בפרטים מהותיים, הנתונים לא מיוצאים במבנה אחיד ומבנה הנתונים אינו זמין על בסיס יומי.

מדוע בבנקים המידע זמין ובחברות הביטוח לא? מפני שהבנקים הבינו כבר מלכתחילה שיש צורך בלשרת באופן מלא את הלקוח כלומר הבנק משמש כסוכן ביטוח עצמאי. (עקב כך, כל העבודה מתבצעת און-ליין והמידע מעובד באותו היום). הפער נוצר מאחר וחברות הביטוח הסתכלו רק על הצרכים הפנימיים שלהן. את כל השאר, נראה להן שאפשר לבצע מאוחר יותר. קצב המחשוב בחברות הביטוח הישראליות לעומת מוסדות פיננסים אחרים בצד הלקוח מפגר במספר רב של שנים.

כיום כל חברות הביטוח הגדולות מעורבות בפרויקטי מחשוב ברמת אינטנסיביות כזו או אחרת. אך חברות הביטוח צריכות לדאוג שגם לסוכנויות הביטוח, המשרתות את האינטרסים של הלקוחות, יהיו מערכות מחשוב מתקדמות. הן צריכות להשקיע גם בתחנות הקצה.

נראה כי אחת הבעיות המרכזיות היא עיבוד נתונים - הנעשה ברמה החודשית ולא יומית. במקרה של טעות כלשהי בהעברת המידע, סוכני הביטוח זוכים לראות את התיקון רק כעבור חודש. בעבר סוכני הביטוח העבירו קבצים או ניירות. כיום זה מתבצע באופן ישיר דרך מערכות המידע, אבל הבעיה היא שברגע שסוכן הביטוח צריך לגשת למידע, הוא חייב להיכנס למערכות המידע של חברות הביטוח, ולכל אחת יש מערכת שונה. סוכני הביטוח מאבדים את הצפון כשהם צריכים לעבוד עם מערכות המידע של חברות הביטוח. מקש F10  במערכת אחת מבצע פקודה אחרת במערכת שונה. רוב סוכני הביטוח עובדים עם מערכות מידע של יותר משתי חברות ביטוח.
 

נקווה להתעוררות בחברות הביטוח, בקרוב הן יבינו שהן לא יכולות להרשות לעצמן שלא לעבוד במערכות מחשוב הפועלות בזמן אמת בצד הלקוח ולאפשר לסוכן הביטוח לשרת טוב יותר את לקוחותיו.  ייצוא מידע בטכנולוגיות XML  למערכות חיצוניות, כדי שאלה ישרתו את לקוחות סוכן הביטוח מצידו טוב יותר היא דרך זולה לחברות הביטוח. כדי לשפר את זמינות המידע ללקוח הסופי.